בישראל, כדי לאמץ ילד נדרש הליך אימוץ. בית המשפט מכריז על קטין (מי שמתחת לגיל 18) כבר אימוץ, ואז ניתן לאתר עבורו משפחה שתאמץ אותו. בסופו של הליך האימוץ, יכול בית המשפט להורות על מתן צו אימוץ, שמעניק לקשר שבין הילד המאומץ לבין המשפחה שמאמצת אותו, קשר סופי ומחייב, אך ישנם מספר תנאים לכך. מאמר זה יציג חמישה תנאים למתן צו אימוץ.
התאמה הורית
סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים קובע שאימוץ יכול להתבצע רק על ידי איש ואשתו יחד, אך אם מדובר במאמץ יחיד שבן זוגו הוא הורהו הביולוגי של המאומץ, או אימץ אותו עוד קודם לכן, או אם ההורים הביולוגיים של המאומץ אינם בין החיים, והמאמץ הוא קרוב משפחתו של המאומץ ואינו נשוי.
זוגות שאינם מורכבים מאיש ואישה, קרי זוגות חד מיניים, יכולים כיום להביא ילדים לעולם באמצעות הליך פונדקאות.
גיל המאומץ וגיל המאמץ
סעיף 4 לחוק אימוץ ילדים קובע שהפרש הגילים בין המאמץ לבין המאומץ צריך לעמוד על 18 שנים לפחות (כמובן, כאשר מי שמבוגר יותר הוא המאמץ). בכך, למעשה, נקבע כי מאמץ חייב להיות אדם בגיר.
עם זאת, ממשיך סעיף 4 ואומר שאם בן זוגו של המאמץ הוא ההורה הביולוגי של המאומץ, או אימץ אותו כבר קודם לכן, בית המשפט יכול לתת צו אימוץ גם אם הפרש הגילים הוא פחות מ-18 שנים.
עו"ד איתי בוזגלו מסביר כי גם אם המאמץ הוא קרוב משפחה של המאומץ, והפרש הגילים ביניהם הוא פחות מ-18 שנים, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת צו אימוץ.
זהות הדת
סעיף 5 לחוק אימוץ ילדים קובע שדתו של המאמץ צריכה להיות זהה לדתו של המאומץ. זאת, כדי שהמאומץ לא יתרחק ו/או יתנתק מהסביבה המוכרת לו ולא יחוש בלבול נפשי כלשהו, כלומר שהאמונה הדתית של המאומץ, שהרי הוא אדם קטין, לא תיפגע עקב האימוץ.
יש להדגיש שהדבר תקף לגבי כל הדתות: יהודי לא יאומץ על ידי משפחה מוסלמית ולהיפך, נוצרי לא יאומץ על ידי משפחה יהודיה ולהיפך, מוסלמי לא יאומץ על ידי משפחה נוצרית ולהיפך, וכך גם לגבי כל דת אחרת.
תקופת מבחן
סעיף 6 לחוק אימוץ ילדים קובע שעל הילד המאומץ לשהות במחיצת המשפחה המאמצת לכל הפחות שישה חודשים לפני מתן צו האימוץ. ששת החודשים לא בהכרח נספרים מהיום שבו החל הילד, מבחינה מעשית, לשהות במחיצת המשפחה, אלא מהיום שבו העובד הסוציאלי שמונה לעניין חוק אימוץ ילדים, עודכן בכך שהמשפחה קיבלה את הילד לביתה על מנת לאמץ אותו.
תקופת המבחן, כשמה כן היא, בוחנת האם הילד מסתדר, בעיקר מבחינה רגשית, עם המשפחה, ולהיפך.
רצון המאומץ
סעיף 7 לחוק אימוץ ילדים קובע שאם המאומץ הוא בן 9 ומעלה, או אפילו אם טרם מלאו לו 9 אך הוא מסוגל להבין בדבר, בית המשפט יתן צו אימוץ רק אם נוכח שהמאומץ מעוניין באימוצו על ידי המאמץ.
עם זאת, בית המשפט יכול, לאחר ששמע את המאמץ ואת העובד הסוציאלי, לתת צו אימוץ בלי שהמאומץ יידע על דבר האימוץ, אם בית המשפט שוכנע ש:
- המאומץ לא יודע שהוא לא בנו הביולוגי של המאמץ
- ישנם סימנים המעידים על כך שהמאומץ מעוניין בקשר עם המאמץ
- לטובת המאומץ, אין לגלות לו שהוא מאומץ.
לסיכום, ישנם מספר תנאים למתן צו אימוץ, וביניהם שהמאמצים יהיו איש ואישה יחד (למעט במקרים חריגים), שהמאמץ יהיה מבוגר מהמאומץ ב-18 שנים לפחות (למעט במקרים חריגים), שדתם של המאמץ ושל המאומץ תהיה זהה, שהמאומץ ישהה במחיצת המשפחה המאמצת במשך שישה חודשים לפחות, וכן אם המאומץ הוא בן 9 לפחות או אם הוא מסוגל להבין בדבר ובית המשפט נוכח שהוא מעוניין באימוצו על ידי המאמץ.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר