על פי רוב, אדם עורך צוואתו בחייו מתוך רצון להסדיר חלוקת עיזבונו לאחר פטירתו תוך מניעה, ככל הניתן, של סכסוכים משפחתיים עתידיים.
במקרים רבים, יהיו יורשים אשר לא יהיו מרוצים מאופן חלוקת העיזבון ויגישו התנגדות לקיום הצוואה, בהתאם לעילות ההתנגדות המנויות בחוק.
אחת מעילות ההתנגדות החדשות העולות בשנים האחרונות, הינה טענת ה"תחרות בלתי הוגנת בין יורשים"– ייחוד וחידוש הטענה הנ"ל, בין היתר, מעבר לכך שאינה מנויה על עילות ההתנגדות הקיימות בחוק, הינה שאינה מתמקדת ברצון היורש אלא ביחסים בין היורשים עצמם.
תחרות בלתי הוגנת בין יורשים- עילת התנגדות חדשה שאינה מופיעה בחוק
כאמור, מסביר עורך דין ירושה יוסף גביזון, כי המדובר בעילת התנגדות חדשה! עילה אשר אינה מופיעה בחוק הירושה ופותחה למעשה, כחלק מניסיון ציבור העוסקים בתחום דיני הירושה, להרחיב או לעדכן את רשימת עילות ההתנגדות, במטרה לתת מענה למצבים חדשים רלוונטיים אשר אינם מקבלים מענה בחוק או שמקבלים מענה מאולץ ולא מספק.
מהי תחרות בלתי הוגנת בין יורשים?
משמעות המונח, למעשה, לקוחה מעולם הסכסוכים העסקיים דווקא, שם יכול אדם לטעון כי יריבו העסקי הפר כללי תחרות מקובלים ומשום כך, זכה ליתרון עסקי לא הוגן.
באותו אופן מיושם מונח זה בדיני הירושה – כאשר יורש X טוען כי יורש Y המצוי בתחרות עמו על היקף העיזבון שכל אחד יקבל (מתוקף היות שניהם יורשים מלכתחילה), מתנהל בצורה בלתי הוגנת כלפיו וכך למעשה יוצר עבורו יתרון בלתי הוגן אצל המוריש.
לדוגמא: שתי יורשות פוטנציאליות מתחרות על ליבה של האם המורישה, כאשר האחת משקרת באוזני האם לגבי האחות השנייה שהיא אינה מעוניינת לבוא לבקר אותה, או שמשקרת באוזני האחות עצמה שלא ניתן לבוא לבקר את האם בשל מצבה הרפואי.
בכל מקרה, מסכם עורך דין ישי מויאל – עיקר הבחינה היא של מערכת היחסים בין היורשות וכיצד הפרה אחות אחת את הכללים בתחרות מול האחות השנייה.
דיני עשיית עושר- "באים לעזרת דיני הירושה"
מאחר ודיני הירושה לא נותנים מענה לכל המצבים, ישנם דינים נוספים שבעצם משלימים את דיני הירושה היכן שחסרה התייחסותם לסיטואציות מסוימות, כמו דיני עשיית עושר ולא במשפט. כך, ובהקבלה חלקית לדיני עשיית עושר, גם פה יצטרך המתנגד להראות, כי:
- היורש הנתבע התנהל באופן בלתי הוגן כלפי שהיורש התובע.
- התקבל נכס / טובת הנאה / התעשרות שלא כדין כתוצאה מהתנהלות זו- בדמות הוראות לטובת היורש הנתבע בצוואה בעצם.
ייחוד העילה – אין דגש על רצון המוריש
בניגוד לעילות ההתנגדות ה"רגילות", בהן בוחנים את רצונו של המוריש בהתייחס ליורש מסוים, הרי פה, נבחנים היחסים בין יורשים לבין עצמם ולא בין היורשים לביו המוריש ואם יש תחושה קשה מצד אחד היורשים של פגיעה חמורה בכללי הצדק וההגינות על ידי יורש אחר, יכול לעשות שימוש בעילה זו.
הקושי בהוכחת העילה
כאשר יורש מפר את כללי התחרות ההוגנת, בדרך כלל אין ראיות בכתב הרי להוכחת התנהלותו זו והמדובר בעילה הקשה להוכחה באופן כללי ואם כך כיצד, בכל זאת, יוכיח היורש הפגוע את העילה? על ידי ניסיון להוכיח את נסיבות המקרה כמו: תלות המוריש ביורש, מצבו הפיזי והנפשי של המוריש, עדויות שכניו וקרובי משפחה אחרים וכיו"ב.
מאחר והעילה הנ"ל הינה חדשה יחסים, ההמלצה הינה שלא להתבסס עליה כעילה עיקרית או יחידה, אלא לצרפה לעילות נוספות שכן, בחינת צוואה לאור עילה זו, דורשת בהכרח מבתי המשפט לחשוב בצורה משפטית יצירתית חדשה ולא תמיד הדבר עולה בקנה אחד עם כל שופט.