שימוע לפני כתב אישום פלילי

בעבירות מסוג פשע, דהיינו כאלו שהעונש בצדן הוא מעל 3 שנים, מחויבת התביעה ליידע את מי שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, על אפשרותו להעלות טיעונים מדוע יש להימנע להעמדתו לדין.

מיצוי שלב זה על ידי ייצוג משפטי הולם, עשוי להביא להימנעות התביעה מהגשת כתב אישום, לריכוך שלו או להגעה להסדר מוסכם כבר בשלב המקדמי של ההליך.

באיזה שלב ניתן לערוך שימוע?

ראשיתו של ההליך הפלילי הוא בחקירת משטרה. פתיחת החקירה היא תוצר של תלונה או מידע שהתקבל באופן אחר בידי רשויות החקירה. ככל שהמשטרה סבורה שיש מקום לחקור את המידע או התלונה, היא צפויה לאתר את החשוד ולהביאו לחקירה תחת אזהרה שבה יידרש לענות על שאלות הנוגעות למעורבותו במעשה פלילי.

ככל שבמהלך החקירה יתגבשו די ראיות להגשת כתב אישום, צפויה רשות התביעה הרלוונטית של המדינה להגיש כתב אישום כנגד החשוד. בשלב שלאחר גיבוש ההחלטה להגיש כתב אישום בעבירות מסוג פשע, מורה חוק סדר הדין הפלילי לתביעה ליידע את החשוד בדבר הכוונה להעמידו לדין ולצד זאת לאפשר לו להעלות את טיעוניו מדוע על התביעה להימנע מכך.

עבירות מסוג פשע שעונשן מעל 3 שנות מאסר יכולות להיות למשל, עבירת הרצח, הריגה, אונס, עבירות סחר בסמים וכו'.

מה כולל הליך השימוע?

כאשר מקבל החשוד לידיו את מכתב היידוע מטעם התביעה, מקנה לו החוק 30 יום בהם באפשרותו להעביר לה באופן כתוב את הנימוקים להימנע מהעמדתו לדין. במקרים מסוימים, תיאות התביעה לקיים שימוע בעל פה, אולם הליך זה נעשה בדרך כלל רק באמצעות בא כוחו של החשוד ללא אפשרות החשוד עצמו להיות נוכח במעמד זה.

בשלב השימוע, באפשרות החשוד או בא כוחו לקבל לידיהם את עיקר חומר הראיות לצורך ביסוס טענות הגנה.

קבלת חומר הראיות מאפשרת לחשוד להעמיד את התביעה על קיומם של כשלים או חולשות מסוימים שעשויים להביא לשינוי עמדתם באשר להגשת כתב אישום. עם זאת, לעיתים יעדיף עורך הדין שלא לחשוף את קו הגנתו בשלב זה, על מנת למנוע מצב שבו יתוקנו הליקויים הקיימים בתיק טרם הגשת כתב האישום, באופן שיקשה לנצלם במהלך ההליך עצמו.

מה התוצאות האפשריות של שימוע לפני הגשת כתב אישום?

נקודת הזמן בה נערך השימוע היא לאחר גיבוש כוונה כללית מצד התביעה להגיש כתב אישום פלילי. יחד עם זאת, היא מצווה להאזין לנימוקי השימוע של החשוד או בא כוחו בלב פתוח ונפש חפצה, ולהגיע להחלטה סופית רק לאחר שמיעת טיעוניו. בשלב השימוע עשויה התביעה לנהוג באחד מהמצבים הבאים:

1. לדחות את טענות ההגנה ולהגיש את כתב האישום.
2. להגיש את כתב האישום תוך תיקונו באופן מקל, על בסיס קבלת חלק מטענות ההגנה.
3. להגיש כתב אישום בנוסח מקל במסגרת הסדר לעניין העונש שיוטל.
4. להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה – חוסר ראיות, חוסר אשמה או מהטעם שנסיבות התיק אינן מצדיקות הגשת אישום.
5. להגיע למתווה של הסדר מותנה, במסגרתו נדרש החשוד לעמוד בתנאים מסוימים בתמורה לסגירת התיק נגדו.

באילו מקרים אין לחשוד זכות לשימוע?

החובה המוטלת על רשויות התביעה לאפשר לחשוד להעלות את טיעוניו בפניה טרם הגשת כתב אישום, חלה כאמור כאשר העבירה בה צפוי להיות החשוד מואשם היא עבירה מסוג פשע. יחד עם זאת, קיימים מספר מקרים שבהם באפשרות התביעה להימנע ממתן אפשרות השימוע לחשוד, אף אם העבירה בה הוא נחשד היא עבירת פשע:

1. כאשר החשוד במעצר – ככל שהגשת כתב האישום נעשית כאשר החשוד במעצר, לא חלה על התביעה חובה לעריכת שימוע.
2. בעבירות אלימות במשפחה – הגשת כתב אישום בעבירות מסוימות בהן ננקטת אלימות מצד אדם כלפי בן זוגו או בן משפחתו, אינה מחייבת את התביעה בעריכת שימוע וזאת על סמך תקנות סדר הדין הפלילי.
3. במסגרת החלטה של ראש יחידת התביעה – חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לפרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות להימנע ממתן זכות השימוע לחשוד, וזאת מנימוקים מיוחדים שאותם עליו לנסח ולהעלות על הכתב. החלטה זו נתונה לביקורת שיפוטית ועליה להיות מוצדקת ומנומקת.

סיכום

הגשת כתב אישום פלילי היא אירוע מטלטל עבור כל אדם. זהו אירוע המייצג חוסר וודאות וסכנה לפגיעה בחירות, במוניטין ובקניין.

הליך השימוע הינו שלב קריטי בכל הקשור לאפשרות למנוע את הוצאתו לפועל של ההליך הפלילי כנגד אדם, ועל כן ראוי לנצלו עד תום. לטובת ניצול מיטבי של הליך זה, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי, אשר לו הרשות הבלעדית לערוך שימוע באופן פרונטלי במשרדי התביעה.