סרבנות גט מצד אישה

סרבנות גט היא תופעה קשה, שלרוב אנו שומעים עליה במקרים בהם הגבר מסרב לתת גט והאישה נותרת עגונה. אך מה בדבר אישה שמסרבת לקבל את הגט? כיצד סירוב האישה משפיע על הבעל ואיך מתמודדים עם סרבנית גט?

הסבל ועינוי הדין שנגרמים לצד שנותר כבול בנישואין על אף שבית הדין הרבני פסק על חיוב בגט הוא עצום, בין אם מדובר באישה ובין אם מדובר בגבר. חשוב לנו שתקבלו את הכלים הנכונים להתמודד עם אישה המסרבת לקבל גט.

מהי סרבנות גט?

סרבנות גט היא תופעה בה אחד מבני הזוג מסרב להסכים למתן הגט, לאחר שבן הזוג השני ביקש זאת מבית הדין הרבני, ובית הדין הרבני קבע חובה או כפייה לתת את הגט.

ככלל על פי דין תורה ועל פי ההלכה הגט חייב להנתן על ידי הבעל לאישה מרצונו, וניתן לתת לאישה גט גם בניגוד לרצונה. אף על פי כן בחרם דרבנו גרשום נאסר על אשכנזים גירוש אישה בעל כורחה, ובקום המדינה אסרה זאת הרבנות על כלל העדות. לפיכך יתכנו מקרים של סרבנות גט מצד אישה, כך שבני הזוג ישארו נשואים על אף רצונו של הבעל בגט.

יחד עם זאת, במקרים מסויימים ניתן לחייב או לכפות על האישה גט, על אף תקנת רבנו גרשום. כך למשל במקרים בהם מוכח שהאישה בגדה בבעל, היא נאסרת על בעלה, ולפיכך כפיית הגט אינה מפרה את תקנת רבנו גרשום.

מה הגבר יכול לעשות במקרה של סרבנות גט מצד האישה?

הטלת סנקציות על האישה

ניתן להטיל סנקציות על האישה על מנת שתיתן את הגט. ניתן למשל לקבוע שהבעל לא ישלם מזונות אישה, לבטל קצבאות מהביטוח הלאומי, להגביל יציאה מהארץ, להגביל רשיון נהיגה, להגביל עיסוקים המותנים ברישוי, להטיל סנקציות על חשבון הבנק, ואף להטיל סנקציות של מאסר.

חשוב לדעת שעל מנת שיוטלו סנקציות על אישה המסרבת לקבל גט נדרש אישור מנשיא בית הדין הרבני הגדול. זאת בניגוד לסרבני גט גברים, עליהם בית הדין האזורי רשאי להטיל סנקציות.

היתר לנשיאת אישה שנייה

בית הדין הרבני מוסמך להתיר לבעל לשאת אישה שנייה במקרים חריגים באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. כאשר הבעל הוא מעדות אשכנז נדרשת גם הסכמה של מאה רבנים. אם הוטלו על האישה סנקציות, היתר נישואין ינתן רק 3 שנים לאחר פתיחת ההליכים המגבילים כנגד האישה. היתר נשיאת אישה שנייה הוא נדיר יחסית וניתן פעמים בודדות בשנה בלבד.

האם ניתן לתבוע בנזיקין אישה המסרבת לתת לבעלה גט?

ניתן לתבוע בנזיקין אישה המסרבת לתת לבעלה גט, בגין רשלנות, הפרת חובת הזהירות בין בני הזוג והפרת הוראה חוקית. כך למשל בשנת 2010 חוייבה אישה שסירבה לקבל גט חרף פסיקת בית הדין הרבני, לפצות את בעלה בסך של 400,000 ₪ בנוסף לשכ"ט והוצאות משפט. בנוסף קבע בית המשפט תשלום בסך 4,000 ₪ בחודש, כל חודש ועד למתן הגט.

יחד עם זאת חשוב לדעת כי בתי הדין הרבניים מתנגדים להטלת סנקציות באמצעות דיני הנזיקין האזרחיים מחשש למתן "גט מעושה", שהוא גט שניתן בכפייה, שלא על פי כללי ההלכה המדוקדקים ואינו כשר.

האם אישה יכולה לסרב לתת גט משום שלא הוסדרו זכויותיה בגירושין?

ככלל הליך סידור הגט והכתובה ידון רק לאחר פסק דין או אישור הסכם גירושין שיסדיר את כלל הזכויות בגירושין. יחד עם זאת במקרים בהם בית הדין הרבני קובע כי יש לחייב את האישה לקבל גט, הוא עשוי לקבוע כי חיוב הגט יהיה מיידי, גם אם טרם הוסדרו הזכויות בגירושין. במקרים מתאימים יקבע בית הדין שהדיון בכתובה יהיה במועד מאוחר יותר, ואילו מתן הגט יהיה מיידי.

גם בהליך האזרחי טענה זו לא עומדת. בתביעת הנזיקין בה חוייבה האישה לפצות את בעלה ב400,000 ₪ בגין סרבנות גט, טענה האישה כי היא אינה מסרבת לתת גט, אלא היא מעכבת את הגט בנסיבות בהן היא מבקשת להסדיר את הזכויות המגיעות לה מקשר הנישואין. בית המשפט דחה טענה זו של האישה וקבע כי עליה לפצות את הבעל.

ההבדלים בין סרבנות גט מצד אישה לסרבנות גט מצד גבר

בשורה התחתונה, סרבנות גט נשית היא תופעה חמורה שפוגעת בגברים, הדרך להתמודד עם כך היא במספר אמצעים, חלקם דומים לאמצעים הקיימים כנגד סרבנות גט גברית וחלקם שונים. כך בדומה לסרבנות גט גברית, הבעל רשאי לתבוע את האישה נזיקית, ולקבל פיצוי.

בנוסף בדומה לסרבנות גט גברית, הבעל רשאי לבקש להטיל סנקציות על האישה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שבמקרה של סרבנות גט נשית, הטלת הסנקציות כפופה לאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. כמו כן, אם הגבר יבחר באפשרות זו, הוא יהיה מנוע במשך 3 שנים מלבחור באפשרות השלישית של בקשה להיתר נשיאת אישה שנייה, שהיא בקשה שרק גברים מסורבי גט יכולים להגיש.