סמכויות בית הדין הרבני בגירושין

בישראל מתוקף היותה מדינה יהודית, הגירושין כמו הנישואין של בני זוג יהודים כפופים לסמכותו של בית הדין הרבני. באם מדובר בבני דתות אחרות, ייעשה ההליך בכפוף לכללי הדת שאליה משתייכים בני הזוג או תחת בית המשפט לענייני משפחה.

מהו בית הדין הרבני?

ערכאה ייחודית שהינה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל. תפקידם של בתי הדין הרבניים הוא לדון בסכסוכים המתגלעים בתוך המשפחה. פסיקתם של בתי הדין הרבניים מיוסדת על הדין העברי. לבתי הדין סמכות ייחודית לדון בסוגיות של נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל.

מהו מקור הסמכות של בית הדין?

הדיינים מתמנים על ידי ועדה שבראשותה עומד שר המשפטים. סמכויות בתי הדין הרבניים הינם תוצר היסטורי של החוק מימי השלטון העותמאני. החוק העותמאני קבע כי כל עדה בישראל תהיה בעלת סמכות לדון את חברי אותה העדה לפי הדין הדתי שלה. בישראל מלבד בית הדין הרבני פועלים בתי דין נוספים לעדות אחרות (כמו בית הדין השרעי עבור בני הדת המוסלמית).

הסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים בישראל

כאמור, לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בנישואין וגירושין בין יהודים. בית הדין מכריע בדיונים בהתבסס על הדין העברי דבר המשפיע באופן ישיר על הכרעותיו. לדוגמא העובדה שהדין העברי אוסר על גירושין ללא סיבה ברורה ומוצדקת, עלולה להוביל לדחייה של תביעת גירושין אם ייקבע כי לא קיימת עילה מספקת לתביעה לפי הדין העברי.

סמכות בתי הדין ביחס לעניינים הנלווים לתביעת גירושין

הסמכות שמחזיקים בה בתי הדין לפי חוק היא על תביעת הגירושין בלבד לרבות הדיון בה וסידור הגט. אולם, באם נכרך דיון הגירושין באחד מהנושאים הנלווים לגירושין ההכרעה ביחס אליו תיעשה ע"י בית הדין הרבני בלבד. על אף שככלל הנושאים הנלווים לתביעת הגירושין לא מצויים תחת סמכות בית הדין ויכולים להיבחן בבית משפט לענייני משפחה.

נושאים נלווים לתביעת הגירושין:

• משמורת.
• רכוש משותף ונפרד של בני הזוג.
• הסדרי ראייה לילדים.
• חינוך ילדים.
• מזונות ילדים.
• מזונות אישה.

הדיון בנושאים הנלווים יכול להיעשות גם על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. אך זאת רק באם לא החל דיון בנושאים אלה במסגרת תביעת הגירושין שנערכת בבית הדין הרבני. כלומר, הערכאה שדנה ראשונה בנושאים הנלווים היא זו ששמורה לה הסמכות להכריע בהם.

הגשת תביעה מקבילה בשתי הערכאות

במקרה שבו הוגשו במקביל תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, יתחיל הדיון בשאלה לאיזו מהערכאות יש את הסמכות לנהל את הדיון. הערכאה שתנהל ראשונה את הדיון אודות הסמכות היא זו שתכריע ובמקרה שכזה על הערכאה השנייה לקבל ולכבד את ההחלטה. באם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנו בו זמנית בשאלת הסמכות, ההכרעה תישמר לבית המשפט העליון.