נישואין אזרחיים מחוץ לישראל – איך הם משפיעים על הליך הגירושין?

במדינת ישראל בשנת 2025 עדיין אסור לערוך טקס נישואין אזרחי אלא דתי בלבד. אולם, ישראל מכבדת נישואין אזרחיים שנערכו על פי חוק בחו"ל במדינות רבות. זאת בתנאי שבני הזוג הנישאים יקבלו תעודת נישואין רשמית חתומה ומאומתת כדין.

בישראל, בני הזוג הנישאים אזרחית כדין יוכלו להירשם כנשואים במערכות משרד הפנים ויוכרו כבעלי זכויות וחובות בשווה לאלו שבחרו להינשא בטקס דתי.

האם עצם העובדה שבני זוג בחרו להינשא אזרחית עלול להשפיע על הליך הגירושין? האם ישנה משמעות לדתם של בני הזוג אשר בחרו להינשא אזרחית בעת הגירושין? האם ישנה משמעות לדתם של בני הזוג שבחרו להתגרש זה מזו ביחס לחלוקת הרכוש ופסיקת מזונות?

ריכזנו עבורכם את כל המידע שחשוב שתדעו באם אתם שוקלים להינשא אזרחית או באם הנכם נשואים אזרחית ושוקלים להתגרש.

באילו מדינות ניתן להינשא אזרחית באופן בו מדינת ישראל תכיר בנישואין?

בכל מדינה בה ניתן לערוך נישואין אזרחיים חוקי הנישואין יקבלו הכרה בישראל, זאת בכפוף להצגת תעודת נישואין מוכרת ומאומתת (עם אישור אפוסטיל או אישור נוטריוני במקרה הצורך).

להלן דוגמאות למדינות פופולריות בקרב ישראלים לנישואין אזרחיים:

• קפריסין
• צ'כיה
• איטליה
• ארה"ב
• קנדה
• אוקראינה
• הולנד
• ספרד
• פנמה

האם לדת בני הזוג ישנה משמעות כלשהי בעת הגירושין?

עו"ד בן אופק מסביר כי "התשובה היא כן. זוג יהודים שנישאים זה לזו אזרחית בחו"ל וחפצים להתגרש בישראל יצטרכו לעשות זאת דרך בית הדין הרבני. זאת על אף, שבחרו להימנע מלהינשא בטקס דתי וזאת משום שהם יהודים".

בני זוג שרק אחד מבני הזוג יהודי והשני דתי או חסר דת יוכלו להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת "תביעה להתרת נישואין".

מה עליך לעשות בכדי להתגרש במקרה של נישואין אזרחיים?

אנו מזמינים אותך ליעוץ משפטי בו תוכל לבחון את זכויותיך וחובותיך במקרה בו הנך שוקל להתגרש. ולהלן מספר טיפים חשובים שכדאי שתדע באם הנך חפץ להתגרש:

• במקרה ומדובר בנישואין אזרחיים הערכאה המוסמכת לדון בגירושין הינה בית המשפט לענייני משפחה, וזאת בתנאי שאחד מבני הזוג אינו יהודי/ה.
• במקרה של הגשת תביעה להתרת נישואין, רצוי שהתביעה תוגש בהסכמת בני הזוג.
• לתביעה להתרת נישואין, יש לצרף תעודת נישואין מתורגמת ומאומתת כדין על ידי נוטריון, מסמכים מזהים של בני הזוג( דרכון/ ת"ז), תצהירים על פי חוק להתרת נישואין והסכם גירושין חתום ומאושר כדין ככל וישנו.
• בתביעה זו ידון נשיא בית המשפט לענייני משפחה המוסמך לכך.
• לעתים בית המשפט ידרוש חוות דעת של הדין הדתי הזר (ביה"ד הרבני או ביה"ד הדתי של בן/בת הזוג שאינם יהודים) וזאת כתנאי לאישור התביעה.
• במקרה ובן/ בת הזוג הינם חסרי דת המסלול לרוב יהא קצר יותר, שכן אין צורך בקבלת חו"ד של בית דין דתי זר אבל יש חובה לצרף תצהיר עד המכיר את המבקש חסר הדת שיתמוך בכך שמידיעה אישית ידוע לו כי אותו אדם הינו חסר דת.

האם לדת בני הזוג ישנה משמעות כלשהי בעת פסיקת מזונות ילדים ככל וישנם?

התשובה היא כן. בעת גירושין בין בני זוג אשר אחד מן הצדדים יהודי והאחר לא ייתכן ויפסקו זכויות שונות ביחס לדמי מזונות ילדים קטינים ככל וישנם.

במקרה של זוג "מעורב דתית" – פוסקים מזונות לפי הדין האזרחי הכללי ולא לפי הדין הדתי אשר חל רק עם בני זוג יהודים. המשמעות היא שבמקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעה, וזו תתבסס על מערכת החוקים וההלכות האזרחיות ולא ההלכתיות כפי (דין תורה).

במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה יבחן באופן ענייני מה גובה הצרכים הכלכליים של הילד ומהי יכולת ההורים לספקם. ייתכן מצב בו צד אחד המשתכר יותר מהצד האחר יחויב לשאת בחלק גבוה יותר בצרכי הילד ולפיכך בדמי מזונות מוגדלים. בעוד שהדין הדתי לא רלוונטי כאן ובמסגרתו על האב מוטלת חובה אבסולוטית לזון את ילדיו.

האם לדת בני הזוג ישנה משמעות כלשהי בעת חלוקת הרכוש?

בניגוד לנושא המזונות, הדת של בני הזוג אינה משפיעה על הליך חלוקת הרכוש, משום שבכללותו נושא חלוקת הרכוש או איזון המשאבים בין בני הזוג מוסדר על ידי החוק האזרחי – ולא על ידי הדין הדתי.

בני זוג שנפרדים בישראל כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973.

חוק זה מסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג, ללא קשר לדתם או לאופן נישואיהם.

בחוק נקבע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש והנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, למעט חריגים כמו:

• נכסים שהיו בבעלות מי מבני הזוג עובר לנישואין
• נכסים שהתקבלו בירושה או מתנה
• פיצויים בגין נזקי גוף/ נכויות וכיוצב' שקיבל מי מבני הזוג בשל מצבו הרפואי/ נפשי במהלך הנישואין.

נישואין אזרחיים מחוץ לישראל מוכרים על ידי המדינה ומקנים לבני הזוג זכויות וחובות שוות, לאלו של בני זוג שנישאו בטקס דתי. אולם, הליך הגירושין ישתנה בהתאם לדתם של בני הזוג. כאשר מדובר בזוג יהודי שנישא אזרחית על מנת שיוכלו להתגרש עליהם יהא לעבור בבית הדין הרבני, ככל ומדובר בזוג מעורב דתית כאשר אחד מבני הזוג יהודי והאחר לא, אלו יוכלו להגיש תביעה להתרת הנישואין לבית המשפט לענייני משפחה.

הליך חלוקת הרכוש בגירושין של בני זוג מעורבים דתית שנישאו אזרחית יתבצע אך ורק בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזכויות בני הזוג יחולקו בכפוף להוראות הדין האזרחי. לעומת זאת, פסיקת מזונות תתבסס על הדין האזרחי במקרה של בני זוג בעלי דת מעורבת, בניגוד לבני זוג יהודים אשר עליהם יכול לחול דין תורה.

חשוב לנו להדגיש בפניכם את ההבדלים, ובכל מקרה של ספק באשר לזכויותיכם/ חובתכם וכיצד עליכם להתנהל משפטית אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת יעוץ משפטי מקיף שיסייע בידיכם לנהל נכונה את הליך הגירושין.

*התוכן מוגש באדיבות מתגרשים חכם. מתגרשים חכם הוא פורטל משפטי מוביל בתחום דיני המשפחה, הפועל בשיתוף צוות עורכי דין בעלי ניסיון רב בייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים. מטרת הפורטל היא להנגיש ידע משפטי איכותי וללוות את הציבור הישראלי בתהליכי גירושין בצורה אחראית, מקצועית וחכמה.