ניכור הורי בגיל ההתבגרות [מדריך משפטי]

ניכור הורי הוא תופעה של הורה המסית את הילד כנגד ההורה השני, עד כדי ניתוק הילד מההורה, ללא כל סיבה מוצדקת. גיל ההתבגרות הנושא עמו עצמאות ומרדנות כחלק מהתפתחותו התקינה של הילד, מקשה על זיהוי התופעה וההתמודדות עמה.

מחלוקות בין הורים לילדיהם המתבגרים עשויות להיות עניין שבשגרה בגילאי העשרה, במיוחד בזמנים מורכבים של גירושין. כיצד מבחינים בין מחלוקות לגיטימיות בין הורה לילד ובין ניכור הורי בגיל ההתבגרות? כיצד הניכור ההורי משפיע על חיי המתבגר? והאם יש דרך להימנע מניכור הורי בגיל זה?

ניכור הורי או סרבנות קשר לגיטימית?

בגיל ההתבגרות אנו עדים יותר לתופעה של סרבנות קשר עם אחד ההורים, יחד עם זאת, לא כל מקרה של סרבנות קשר הוא מקרה של ניכור הורי.

ההבחנה בין ניכור הורי לבין סרבנות קשר לגיטימית נטועה למעשה בסיבה לריחוק שנגרם בין הילד להורה. על מנת לאבחן ניכור הורי יש לבחון מה גרם לריחוק בין הילד להורה – האם ההורה שנמצא בקשר עם הילד הוא הגורם לריחוק, או שהסיבה נטועה בקשר בין הילד לבין ההורה עמו הילד מסרב להיות בקשר.

ניכור הורי הוא תוצאה של הסתה של הורה אחד כנגד ההורה השני. במקרה של ניכור הורי הילד יסרב לקשר עם ההורה ללא כל הסבר המניח את הדעת, יחזור על אמירות של ההורה המסית, ויתקשה להסביר אותן בעצמו באופן הגיוני.

לעומת זאת סרבנות קשר שהיא לגיטימית, נובעת מסיבות נורמליות ומציאותיות, כגון סרבנות שנטועה בתהליכי התפתחות רגילים של הילד המתבגר, בהתנהגות וסגנון ההורות של ההורה עמו הילד מסרב להיות בקשר וכדומה.

מה ההשפעות של ניכור הורי בגיל ההתבגרות?

ההשפעות של ניכור הורי על ילדים בגיל ההתבגרות הן קשות ורבות. הניכור ההורי מונע את התפתחותם התקינה בגיל ההתבגרות שהוא גיל רגיש ביותר.

הניכור ההורי פוגע בקשר הבטוח שהיה למתבגרים עם שני ההורים בילדותם, ואף עלול לחבל להם במערכות יחסים במשך שארית חייהם.

בנוסף הניכור ההורי מוביל לחוסר אמון, הפחתה בערך העצמי ואף לשנאה עצמית, דיכאונות והתמכרויות.

ההשפעות של ניכור הורי הן השפעות ארוכות טווח, שקשה מאוד לשנותן בגילאים מבוגרים יותר, ועל כן חשובה ביותר מניעה מוקדמת של התופעה.

איך למנוע ניכור הורי בגיל ההתבגרות?

הימנעו מלהסית כנגד ההורה השני

אם כל אחד מההורים ימנע מלהסית כנגד ההורה השני, לא יתרחש ניכור הורי. שמרו על לשונכם בסביבת הילדים, והימנעו גם מהעברת ביקורת "תמימה" על ההורה השני בנוכחותם.

כל ביקורת שיש לכם כלפי ההורה השני, הפנו אותה ישירות להורה, ולא לאוזניי הילדים. אם אין ביניכם תקשורת ישירה, הפנו את הביקורת באמצעות גורמים אחרים מתווכים, כגון עו"ד, עו"ס, מטפל זוגי וכו'.

גם אם ההורה השני מנכר אתכם, הימנעו מלהסית כנגדו. מפתה ככל שזה יהיה "לנקום" בהורה השני, הדבר יחזור אליכם כבומרנג. הילדים יפגעו מכך באופן חמור, והתוצאה עשויה להיות הרת אסון כנגדכם, ורק ליצור תחושה אצל הילדים שההורה המנכר צודק בדבריו המסיתים כנגדכם.

פנו לטיפול רגשי

אם הילדים המתבגרים שלכם מראים סימנים לניכור הורי, הקדימו רפואה למכה ונסו לעודד פנייה לטיפול רגשי אישי, או משפחתי, שיטיב עם הילדים. אם הילד מסרב לטיפול, ניתן אף לפנות לבית המשפט לתהליך של חידוש קשר.

האם ניתן לחייב ילד בגיל ההתבגרות בחידוש קשר עם ההורה המנוכר?

מדובר בסוגיה מורכבת. ככלל לבית המשפט נתונה הסמכות לחייב קטין, בכל גיל, בחידוש קשר, ובטיפולים רגשיים שונים.

יחד עם זאת חשוב להבין שבגיל ההתבגרות בית המשפט נוטה לשמוע את דעתו של הקטין, ולייחס לה משקל בהחלטתו. ככל שהילד בוגר יותר, וככל שבית המשפט יתרשם ששיקולי הילד לסרב לקשר אינם מושפעים מההורה, אלא נובע מסיבות מציאותיות, הסיכוי שבית המשפט יחייב חידוש קשר יהיה קטן יותר.

אפשרות נוספת לחיוב ילד בחידוש הקשר, היא באמצעות חיוב ההורה המנכר להשפיע על הקטין להיפגש עם ההורה המנוכר.

כך למשל ניתן להטיל על ההורה המנכר קנסות בגין הפרת זמני שהות, להפחית או להגדיל את חיוב המזונות, להפחית את זמני השהות של ההורה המנכר עם הילד, ואף לתבוע אותו כספית בגין הנזקים שנגרמו להורה המנוכר.

ניתן להילחם בניכור הורי גם בגיל ההתבגרות

בשורה התחתונה, ניכור הורי בגיל ההתבגרות, קשה יותר לאיתור ולזיהוי, והשלכותיו על נפשו של הילד הן רבות, בשל התפתחות העצמאות של הילד ושלב המרדנות של גיל ההתבגרות.

יחד עם זאת, אל תאמרו נואש! ניתן להילחם בתופעת הניכור ההורי גם בגיל ההתבגרות, לנסות לחדש את הקשר שנותק, ולהקטין את ההשפעות ארוכות הטווח המזיקות על ילדיכם.