גירושין מביאים עימם צדדים קשים ואפלים של כל אחד מבני הזוג, ולא פעם אנו עדים לבן זוג שיוצא במסע הכפשות כנגד בן זוגו לשעבר ומוציא דיבתו. האם ניתן לתבוע את בן הזוג המכפיש, בגין לשון הרע בגירושין? ומה הן ההגנות העומדות לבן הזוג שהכפיש?
חוק איסור לשון הרע חל גם במסגרת המשפחתית, גם כאשר מדובר בבני זוג נשואים, ומקל וחומר כאשר מדובר בבני זוג שמתגרשים. יחד עם זאת, לא בכל מקרה ניתן יהיה לתבוע בגין לשון הרע, והכל כפי שיפורט במאמר שלפניכם.
האם ניתן לתבוע בן זוג בגין לשון הרע שפרסם במסגרת המסמכים המשפטיים שהגיש?
לא. סעיף 13 לחוק לשון הרע קובע בין היתר, כי פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל הדין או על ידי עד, הוא פרסום מותר שאינו מהווה עילה ללשון הרע. לפיכך, המסמכים המשפטיים שהגיש כל אחד מבני הזוג לערכאות המשפטיות הינם פרסומים מותרים ולא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי בגין לשון הרע.
הגנה זו מטרתה להגן על ניהול ההליך התקין, ועל האפשרות של בני הזוג להעלות טיעוניהם ולהשמיע את הצד שלהם מבלי חשש מחרב הדין הנזיקי ומהטלת עול כספי.
יצויין כי אין בכך כדי לאפשר להכפיש זה את זה במסגרת ההליכים המשפטיים. לבית המשפט דרכים אחרות (שאינן במסגרת תביעת לשון הרע) להתמודד עם הכפשות במסגרת ההליכים, על פי פקודת ביזיון בית המשפט, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין וכו'.
האם ניתן לתבוע בן זוג בגין לשון הרע שיסודו בתלונת שווא שהוגשה למשטרה?
כן. ניתן לתבוע בן זוג בגין לשון הרע שיסודו בתלונת שווא שמוגשת במטרה להכפיש את בן הזוג, בשני תנאים:
נקבע כי התלונה הינה תלונת שווא
מידת ההוכחה הנדרשת להרשעה בעבירה בהליך הפלילי היא גבוהה מאוד, ובמקרים רבים תיקים נסגרים ולא מוגש כתב אישום, על אף שהסבירות שהתרחשה עבירה אינה נמוכה. לא כל תלונה הנסגרת בלא שהוגש כתב אישום הינה תלונת שווא. רק במקרים בהם יוכח כי אכן מדובר בתלונת סרק ניתן יהיה לזכות בפיצויים בגין לשון הרע.
כך למשל תלונה במשטרה עשויה להסגר בעילה לפיה אין ראיות מספיקות להעמדה לדין או בעילה לפיה נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. מקרים אלה אינם נחשבים כתלונת שווא, שכן יתכן והעבירה התרחשה, אך התיק נסגר בשל הרף הראייתי הגבוה של ההליך הפלילי.
תלונת השווא הוגשה בחוסר תום לב (הגנת תום הלב)
במקרים בהם התלונה הוגשה בתום לב, היא לא תהווה עילה לתביעת לשון הרע. כך למשל במקרה בו האשם כלפי החשודה הופרך, נפסק שעל אף שמדובר היה בתלונת שווא, המתלוננת האמינה באופן סובייקטיבי בתוכן התלונה, ועל כן עומדת לה הגנת תום הלב.
האם ניתן לתבוע בן זוג בגין לשון הרע שפרסם ברשתות החברתיות בקשר לגירושין?
כן. חוק איסור לשון הרע קובע כי דבר פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, ללעוג לו או לפגוע במשרתו, עולה כדי לשון הרע ויהווה עוולה אזרחית שניתן לקבל בגינה פיצוי כספי, אלא אם מדובר בפרסום מותר או שעומדת למפרסם אחת מההגנות הקבועות בחוק.
פרסום לעניין לשון הרע, יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, באמצעות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. הפרסום יכול להיות כל העברת מידע שהגיעה לאדם אחר זולת הנפגע.
פרסום ברשתות החברתיות של לשון הרע כנגד בן זוג בקשר לגירושין, עשוי להוות לשון הרע ולזכות בפיצויים נזקיים, בין אם נכתב בפומבי, בפרטי, ואף באמצעות מסרים אישיים לאדם אחר שהוא אינו בן הזוג הנפגע.
מה היקפי הפיצוי הנפסקים בפועל בגין לשון הרע בגירושין?
היקפי הפיצוי הנפסקים בפועל בגין לשון הרע מגיעים לעשרות אלפי שקלים. היקף הפיצוי נקבע בכפוף לשיקול דעת בית המשפט לו הסמכות לחייב נתבע בגין לשון הרע גם בלא שהוכח נזק, בסך של עד 50,000 ₪ פיצוי. במקרה בו הוכח נזק בית המשפט יקח בחשבון את שיקולי הנזק שנגרם, וסכומי הפיצוי שיפסקו עשויים להאמיר.
תביעת לשון הרע בכפוף להגנות הקבועות בחוק
בשורה התחתונה, הכפשות במסגרת הליך הגירושין הקשה ממילא, הן רעה חולה שיש לגנות, ובמקרים המתאימים ניתן לתבוע בגינן פיצוי שיכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את ההגנה שמעניק החוק למי שפועל בתום לב ולכתבי בית הדין במסגרת הגירושין, במטרה לאפשר ניהול תביעת גירושין עניינית.