חובת המזונות במשמורת משותפת

לפי חוק כל קטין במדינת ישראל זכאי לקבלת מזונות מהוריו, המכונים בחוק "מזונות ילדים". חובה זו חלה על ההורים גם באם מדובר בזוג שאינו נשוי או במצב שבו אחד ההורים מנהל חיים משותפים עם אדם אחר שאינו הורה של הקטין. במצב שבו בוחר זוג להתגרש במסגרת ההליך נדרשים ההורים להסדיר גם את תחום המזונות.

מזונות במשמורת משותפת בעבר

בעת גירושין החובה על תשלום מזונות ילדים היתה מוטלת על האב בלבד. במקרה שבו היו הילדים במשמורת מלאה אצל האם קיים הגיון בחלוקה זו. שהרי במצב דברים זה נושאת האם ברוב ההוצאות.

אולם, כאשר מדובר במשמורת משותפת– עלויות ההחזקה של הילדים מחולקות באופן שווה בין ההורים, אך נטל המזונות נשאר כאחריות בלעדית של האב. מצב זה הוביל את האב לשאת בחיוב כפול: תשלום המזונות מחד, ומאידך כיסוי הוצאות הילדים בזמן המשמורת שלו.

אמנם, בפסיקה הוכרה זכותו של האב בחיוב מופחת של מזונות במצבים של משמורת משותפת, אך ההפחתה הייתה של 25 אחוזים ועדיין הותירה נטל כבד ולא צודק על האב.

מזונות במשמרת משותפת כיום

שינויים שנעשו בחוק הובילו לשינוי המדיניות. כיום במצבים של משמורת משותפת חלוקת המזונות נעשית באופן שוויוני ומטילה על האם חובה זהה לזו שמוטלת על האב. האחריות המוטלת הינה זהה אך הסכום שנקבע לתשלום כפוף למספר קריטריונים שיגדירו את חלוקת התשלום בין ההורים:

• רמת ההכנסה של ההורים- כל אחד בפני עצמו וביחס לאחר.
• קיומם של נכסים המניבים הכנסה נוספת.

בשונה מהנוהג הקודם לרמת ההכנסה של האם ישנה השפעה על חלוקת נטל המזונות. הנטל מחולק בשוויוניות תוך בחינה של קריטריונים נוספים מלבד השתייכותו המגדרית של ההורה.

הסיבות המרכזיות לשינוי בחובת המזונות

טובת הילד– במצב של משמורת מלאה הילד חי אצל אמו ופוגש את אביו לעיתים רחוקות יותר. אך במשמורת משותפת הילד שוהה במחיצת כל אחד מהוריו לאותו פרק זמן. משכך, הדבר דורש מכל אחד מההורים לייצר עבור הילד מרחב ביתי ונוח שימלא את צרכיו וידאג להתפתחותו האישית.

על מנת לאפשר לכל אחד מההורים למלא את חובותיו לילד המשותף ספק נדרשת חלוקה הוגנת של המזונות. חלוקה הוגנת היא כזו שתותיר לכל אחד מההורים די הכנסה בכדי לספק את הנדרש במשמורת שלהם.

עקרון השוויון– ההסדר שהיה נהוג עד כה במצבים של משמורת משותפת היה הסדר מפלה שהתבסס על הבחנה מגדרית שאין לה כל רלוונטיות למציאות ימינו. שהרי אמנם בעבר משמורת מלאה לאם היתה ההסדר הטבעי והקבוע, אך כיום המצב שונה והמשמורת גמישה וכפופה להחלטת ההורים.

לכן בשם עקרון השוויון ראוי היה לקבוע את חלוקת המזונות בין ההורים בהתאם להיקף ההוצאות על הילדים, לזמני המשמורת ולשיעור הכנסותיהם.