היתר נישואין לאישה שנייה

על פי דין תורה לא קיים איסור לשאת אישה שנייה. אף על פי כן, חרם דרבנו גרשום, גזר תקנות לפיהן אין לגרש אישה בניגוד להסכמתה ואין לשאת אישה שנייה. תקנות אלו הותקנו בקרב הקהילה האשכנזית.

לאחר קום המדינה, הרבנות הראשית קבעה כי לא יותרו נישואין לאישה שנייה גם בקרב עדות ספרד והמזרח. במקביל נחקק חוק האוסר על נישואין ליותר מאדם אחד. יחד עם זאת במקרים חריגים מתיר בית הדין נישואין לאישה שנייה על אף האיסור. מהו היתר נישואין לאישה שנייה ומתי הוא ינתן?

באילו מקרים ביה"ד הרבני יתן אישור לגבר לשאת אישה שנייה?

סרבנית גט – כאשר אישה מסרבת לקבל גט על אף שחוייבה לקבלו, לבית הדין הרבני סמכות להתיר לבעל לשאת אישה שנייה, באישור נשיא בית הדין הגדול. חשוב לדעת שאם במסגרת הליך הגירושין הבעל פנה להטלת הגבלות על האישה, ינתן היתר נישואין רק לאחר 3 שנים מפתיחת ההליכים.

אישה שוטה – במקרים בהם האישה לקתה במחלה ששוללת ממנה את דעתה ורצונה החופשי, כגון במקרים של דמנציה או מחלת נפש, יתכן ובית הדין הרבני יתיר לגבר לשאת אישה שנייה.

כך למשל במקרה של אדם שביקש לשאת אישה שנייה על מנת לחיות עמה מאחר שאשתו חולה סיעודית בדמנציה למעלה משש שנים, בית הדין התיר לו לשאת אישה שנייה.

לצורך כך הבעל התחייב לאפשר לאישה לגור בדירה המשותפת, לעקל את חלקו בדירה לצורך שמירה על זכויותיה, להמשיך לשלם מזונותיה, לדאוג לכל צרכיה עד יום מותה, להשליש גט ולקבל היתר מאה רבנים ואישור נשיא בית הדין הגדול.

אישה שברחה ולא נודע מקומה – כאשר אישה בורחת ואין מקומה ידוע במשך שנה לפחות ולא ניתן לחייבה בגט, לבית הדין סמכות להתיר לגבר לשאת אישה שנייה.

כך למשל במקרה בו אישה שסירבה לקבל גט ברחה למדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל כשמקומה המדוייק אינו ידוע, התיר בית הדין הרבני אישור לשאת אישה שנייה בכפוף לאישור מאה רבנים והשלשת גט.

מהם התנאים לקבלת היתר נישואין לאישה שנייה?

עילה מוצדקת להיתר הנישואין לאישה שנייה – אישה שוטה, סרבנית גט, אישה שמקומה לא נודע וכדומה.

היתר מאה רבנים – נדרש בקרב יוצאי עדות אשכנז, לאור כך שרק עדות אשכנז קיבלו על עצמם את חרם דרבנו גרשום. לעומת זאת בקרב ספרדים ומזרחים לא נדרש היתר זה. יחד עם זאת, מאחר וספרדים מתחייבים בכתובה שלא לשאת אישה שנייה, הבעל ידרש להתרת שבועתו.

השלשת גט – השלשת הגט בידי שליח בית הדין, כך שהאישה תוכל לפנות בכל עת לקבל את הגט.

השלשת כתובה – על אף תנאי זה, לעיתים בית הדין לא מחייב בהשלשת הכתובה וקובע כי הדיון בכתובה יתקיים לאחר קבלת הגט. כך למשל במקרה של סרבני גט או אישה שברחה ומקום המצאה לא ידוע.

חיוב הבעל בכל צרכי האישה עד יום מותה –בית הדין עשוי שלא לחייב את הבעל בחיוביים הכלכליים בנסיבות בהן אין זה צודק לחייבו.

האם ניתן לשאת אישה שנייה בהסכמת האישה הראשונה?

במקרים חריגים מתיר בית הדין הרבני לשאת אישה שנייה גם במקרה של הסכמת בני הזוג.

כך למשל במקרה בו בני הזוג היו מעדות ספרד והאישה לא הרתה במשך 26 שנים חרף טיפולים רבים שעברה, התיר בית הדין הרבני לבעל לשאת אישה שנייה, לאור כך שהבעל לא קיים מצוות פריה ורביה והאישה נתנה הסכמתה באופן מודע ולאחר ששמעה את הסברי בית הדין בדבר משמעות הסכמתה.

ההיתר ניתן בכפוף לצו מדור ספציפי לטובת האישה, התחייבות ברורה שידאג לבית נפרד לאישה, חיוב בתשלום מזונות אישה בלתי חוזר, ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.

עמדת בתי המשפט בישראל בנוגע לנישואין לאישה שנייה

חוק העונשין קובע כי נשוי הנושא אישה אחרת ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים. יחד עם זאת קובע החוק סייג לפיו אם מדובר בנישואין כדת משה וישראל, לא יורשע אדם על נשיאת אישה שנייה, אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

חשוב לדעת כי לבית המשפט אין סמכות בענייני גירושין, והסמכות נתונה לבית הדין הרבני בלבד. סמכותו של בית המשפט היא לאכוף את חוק העונשין בלבד, לפיו נישואין שניים בהיתר הם מותרים. המצב יוצר אי השוויון בין גברים לנשים, בעקבות מתן היתר נישואין לאישה שנייה, בעוד לנשים אין הסדר מעין זה.

היתר נישואין לאישה שנייה, הסדר חריג לגברים בלבד

בשורה התחתונה, במקרים חריגים ביותר בית הדין הרבני מאפשר לגברים לשאת אישה שנייה (מקרים בודדים בשנה), וזאת על אף החוק בישראל שאוסר נישואין ליותר מאדם אחד.

היתר זה ניתן לגברים בלבד. נשים מסורבות גט אינן יכולות להעזר בהיתר זה, גם לא במצבי קיצון שהבעל שרוי במצב נפשי או בריאותי שאינם מאפשרים מתן גט או בשל סרבנות גט ממושכת.