בשנים האחרונות בתי המשפט לענייני משפחה חדלו מלעשות שימוש במונח "משמורת" ועברו למודל חדש של הורות משותפת בגירושין וחלוקת אחריות הורית, תוך העדפה ברורה לחלוקת זמני שהות שוויוניים בין הילדים לשני הוריהם, בהתאם לנסיבות.
אם שמעתם בעבר על מאבקי "משמורת" בין הורים, ואתם חוששים שתאלצו להאבק על זכותכם להיות הורה "משמורן" לילדים שלכם, מאמר מקצועי זה יתן לכם את המענה לשינוי שהתחולל במערכת המשפט בשנים האחרונות.
מהי ההגדרה של הורות משותפת?
הורות משותפת מתייחסת לחלוקת האחריות ההורית על הילדים, הורות משותפת אינה חייבת להיות שוויונית, אלא היא מחלקת את תחומי האחריות בין ההורים, לרבות כלכלת הילדים (מזונות), הזמנים בהם כל הורה יפגוש את ילדיו (זמני שהות), ואחריויות נוספות שהצדדים מבקשים לקבוע כגון, מי אחראי על תחומי החינוך, אחריות על תחומים רפואיים וכדומה.
אחריות הורית משותפת
בעבר בתי המשפט לענייני משפחה היו קובעים הורה "משמורן" והורה שזכאי לזמני שהות עם הילדים, כשההורה המשמורן הוא מרכז את כל תחומי האחריות ההורית. המגמה כיום היא כי ילד זקוק לשני הוריו, וכי שניהם אחראים עליו במשותף, כשכל אחד מההורים נושא באחריות, וחלוקתה ביניהם, כאמור, לא חייבת להיות שוויונית, אלא בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו.
משמורת משותפת מתחת לגיל 6
חזקת הגיל הרך קובעת כי ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אימו. חזקה זו לא בוטלה בחוק, אך בפועל בתי המשפט לענייני משפחה לא קובעים כיום משמורת ילדים, ועל כן אין לה עוד משמעות פרקטית.
חלוקת האחריות ההורית נקבעת בבית המשפט, בכל גיל, על פי עקרון טובת הילד, במשותף לשני הוריו, כשלכל הורה אחריות על ילדיו, וזמני השהות נקבעים בהתאם לצרכי הילד וטובתו בהתבסס על יכולת ההורים לקיים זמני שהות נרחבים או מצומצמים עם ילדיהם.
האם הורות משותפת היא טובת הילדים?
ככלל, נקודת המוצא של בית המשפט לענייני משפחה היא שילד זקוק לשני הוריו ושטובת הילדים היא הורות משותפת, גם אם בהתאם לנסיבות זמני השהות שיקבעו עם אחד מההורים יהיו מצומצמים.
כך למשל בנסיבות בהן אחד ההורים בוחר לעבור להתגורר רחוק ולא ניתן לקיים זמני שהות נרחבים, או בנסיבות בהן אחד ההורים לא יכול להתחייב להגיע לאסוף את הקטינים מהמסגרות החינוכיות במהלך השבוע, יקבעו ככל הנראה זמני שהות מצומצמים יותר, אך האחריות ההורית על הילד תשאר משותפת.
למי משתלמת ההורות המשותפת?
בנסיבות מתאימות הורות משותפת משתלמת לכולם – לאם, לאב ולילדים. ישנה חשיבות רבה לשמור על יציבות ושגרה בחייהם של הקטינים ובמקרה שבמשך חיי הנישואין שני ההורים היו פעילים בגידול הילדים, אין סיבה שהדבר ישתנה לאחר הגירושין.
האם משמורת משותפת מבטלת מזונות?
לא. אמנם חיוב מזונות קטינים מעל גיל 6 חל על שני ההורים, אך חלוקת זמני השהות היא רק אחד משלושת הגורמים לחישוב דמי המזונות. חישוב מזונות קטינים תלויים בשלושה גורמים עיקריים:
- צרכי הקטינים – יקבעו בהתאם לצרכים תלויי זמני השהות שלהם אצל כל אחד מההורים ולצרכים שאינם תלויים בזמני השהות.
- משכורות הצדדים ופערי השכר ביניהם – ככל שפערי השכר יהיו גדולים יותר כך נטל המזונות על הצד שמרוויח יותר יהיה גבוה יותר.
- זמני שהות עם כל אחד מההורים – ככל שחלוקת זמני השהות תהיה שוויונית יותר כך יצומצם נטל המזונות.
לצורך חישוב דמי המזונות, בית המשפט יחשב את צרכי הקטינים ויקבע את דמי המזונות הדרושים להם. לאחר מכן תחושב חלוקת המזונות בין ההורים בהתאם ליחס הכנסות הצדדים, ובהתאם ליחס חלוקת זמני השהות בין הצדדים.
כמו כן, יש לציין שתשלום מזונות קטינים עד גיל 6 חל על האב לפי הדין, יחד עם זאת, גם במקרים אלה, בית המשפט נוטה להתחשב בפערי השכר ובחלוקת זמני השהות בין ההורים, שעשויים להפחית את נטל המזונות.
ילדים זקוקים לשני הוריהם.
בסיכום הדברים, המגמה כיום היא שילדים זקוקים לשני הוריהם גם לאחר הגירושין. אחריות הורית משותפת היא מודל חדש בדיני המשפחה, לפיו לאחר הגירושין, שני ההורים אחראים במשותף על הטיפול בילדים, ולכל אחד מההורים יש תחומי אחריות על הילדים, לרבות חלוקת זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים.