איך מתמודדים עם בן הזוג שמאיים לחטוף את הילד ולעבור לחו"ל?

גירושין הם הליך קשה שלעיתים מסלים עד לכדי ביצוע פעולות לא חוקיות, כמו חטיפת הילדים לחו"ל ללא הסכמתו של ההורה השני. לפניכם מאמר שינחה אתכם איך להתמודד עם איום חטיפה של הילד המשותף ואיך לשמור על בטחון ילדיכם.

כיצד לפעול כשבן הזוג מאיים לחטוף את הילד ולעבור לחו"ל?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איום חטיפה, היא הקדמת רפואה למכה ומניעה של החטיפה מבעוד מועד. בכל מקרה של איום מצד בן הזוג וחשש לחטיפה של ילד ומעבר לחו"ל, תעדו את האיומים של בן הזוג, גבו את כלל הראיות שאספתם, ופנו מייד לעורך דין לענייני משפחה שיאפשר לכם למנוע את חטיפת הילד בטרם עת.

מה הן האפשרויות העומדות בפניכם כאשר בן זוג מאיים לחטוף את הילד ולעבור לחו"ל:

התנגדות להוצאת דרכון לקטין בפני משרד הפנים

ככלל, כאשר מדובר בזוג נשוי, נדרשת הסכמתו של הורה אחד בלבד לצורך הוצאת דרכון לקטין (כאשר מדובר בהורה גרוש או בידועים בציבור, נדרשת נוכחות והסכמת שני ההורים בעת הוצאת הדרכון לקטין).

יחד עם זאת, כל הורה יכול לפנות מיוזמתו למשרד הפנים ולבקש שלא להנפיק דרכון לקטין. על ההורה המתנגד להנפקת הדרכון לפרט בבקשתו למשרד הפנים את הסיבות להתנגדותו.

יודגש כי במקרה בו הסכם גירושין מאושר על ידי ערכאה שיפוטית או פסק דין מסמיך את אחד ההורים להוציא דרכון לקטין בלא הסכמת ההורה השני, לא ניתן להגיש בקשת התנגדות להוצאת דרכון לקטין.

כמו כן, ההורה שמעוניין להוציא דרכון לקטין וחייב את הסכמת ההורה השני, עשוי להגיש בקשה לבית המשפט לאפשר את הוצאת הדרכון, על אף סירוב ההורה השני. על כן מומלץ כי בקשת התנגדות להוצאת דרכון, תהייה מנומקת היטב, ותלווה בראיות שיעידו על האיומים והמסוכנות שההורה יחטוף את הילד לחו"ל.

בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ לקטין בפני בית המשפט לענייני משפחה

ההורה שמבקש להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ רשאי להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה מנומקת לצו עיכוב יציאה מהארץ לקטין.

בית המשפט יבקש את תגובת הורה השני, ויתחשב בכלל הנסיבות, כגון זכותו של ההורה לנוע בחופשיות עם הילד, החשש האובייקטיבי לכך שההורה ינסה לחטוף את הילד לחו"ל, המדינה אליה מבוקש לטוס, האם היא חתומה על אמנת האג וכדומה.

ככל שבית המשפט יראה לנכון כי קיים חשש לחטיפת הילד לחו"ל, יטה בית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין, שימנע את יציאתו של הקטין מהארץ.

מה לעשות כשבן הזוג מימש את האיום וחטף את הילד לחו"ל?

עו"ד חני קורנז מסבירה כי על ההורה להגיש באופן מיידי תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) להחזרת הילדים לישראל, ולדרוש את החזרת הילדים לישראל לאלתר.

האם כדאי לחטוף בחזרה לישראל את הילדים שנחטפו לחו"ל על ידי בן הזוג?

חד משמעית לא. עשיית דין עצמי וחטיפה של ילד שנחטף לחו"ל בחזרה לישראל, עשוייה להפוך את היוצרות, להפוך אתכם לחוטפי הילד ולפעול כנגדכם. עורך דין לענייני משפחה ייעץ לכם בטרם לנקיטת כל פעולה להחזרת ילד חטוף לישראל, וימנע מכם לעשות טעויות שיעלו לכם ביוקר.

מה קובע חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)?

אמנת האג בכל הנוגע להחזרת ילדים חטופים אומצה ונחקקה בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991. חוק אמנת האג לא קובע את חלוקת האחריות ההורית על הילדים, ולא נותן מענה קבוע לזמני השהות של הילד עם ההורים, אלא מטרתו להחזיר את המצב לקדמותו בטרם לחטיפת הילד בניגוד לדין.

מטרת האמנה היא להבטיח החזרה של ילד מתחת לגיל 16 שנלקח למדינה אחרת על ידי אחד מההורים ללא הסכמת ההורה השני, למדינה בה הוא מתגורר במהירות האפשרית, בתנאי שהמדינה ממנה נלקח הילד, חברה באמנת האג.

החריגים לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)

חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) קובע שני חריגים לפיהם בית המשפט לא חייב להורות על החזרת הילדים:

1. ההורה שמתנגד למעברם לחו"ל, לא מימש את זכותו לדרוש את החזרתם בעת חטיפתם לחו"ל, או שהסכים לאחר מעשה למעברם לחו"ל – כלומר על ההורה לפעול מיידית בבקשה להחזרת ילד חטוף, ולהמנע מלהשתהות עם הבקשה, על מנת שלא יראו בכך את הסכמתו למעבר הקטינים לחו"ל.
2. חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל – בית המשפט רשאי גם לשקול לשמוע את רצונו של הילד, לאחר שיבחן את הנסיבות ויאמוד את רמת בגרותו של הילד.

"ושבו בנים לגבולם" – החזרת ילדים חטופים לישראל

בשורה התחתונה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בן זוג שמאיים לחטוף את הילד ולעבור לחו"ל ולמנוע עוגמת נפש לכל הצדדים, היא על ידי מניעת האפשרות של החטיפה באמצעות צווי עיכוב יציאה מהארץ. במקרים בהם בן הזוג כבר חטף את הילדים לחו"ל, יש לפעול במהירות להשבתם לישראל. עורך דין לענייני משפחה יסייע לכם לשמור על בטחון ילדיכם, ובמידת הצורך, להשיבם לישראל.